קבוע המתאר ​​את הקשר בין הטמפרטורה ואנרגיה הקינטית של מולקולות בגז אידיאלי.

קבוע הגרביטציה האוניברסלי, מסומן לרוב באות G.

הנו קבוע פיזיקלי המבטא קשר בין גודלה של מסה לבין עוצמת הכבידה שלה במרחב, כתלות במרחק ממנה.

קו ההארה הנה רצועה ממנה הצופה חווה את הזריחה או השקיעה של השמש.
רצועה זו היא המפרידה בין החלק המואר (יום) והחלק החשוך (לילה) בכדור הארץ בפרק זמן נתון.
מיקומו היחסי של קו זה משתנה לאורך היממה, בהתאם לסיבובו של כדור הארץ סביב צירו.

גופים כוכביים אך בעלי עוצמת הארה אדירה, ובעלי הסחה גדולה לאדום

אסופת תדרים של קרינה אלקטרומגנטית, הנבלעת בחומר כשהיא פוגשת בו. מתבטא בתור 'פסים כהים' המצולמים בספקטרה של האובייקט הנמדד.

קווי בליעה יופיעו בספקטרום האובייקט אם קיים למשל חומר קר/סופח, הממוקם בין המקור המאיר והמשקיף. החומר הסופח יכול להיות לדוגמה השכבות החיצוניות של כוכב, ענן של גז בין-כוכבי או ענן של אבק

קצב זניתי לשעה. מדד של עוצמת מטר המטאורים - זהו הערך המציין את כמות מטאורים הנראים בשעה אחת, בתנאי תצפית מיטביים.

קרינה קוסמית (מכונה לעיתים בשם "קרניים קוסמיות") מגיעה מהחלל. קרינה קוסמית אינה באמת קרינה אלקטרומגנטית, אלו הם למעשה חלקיקים (בעיקר פרוטונים) בעלי רמת אנרגיה גבוהה מאוד. קרינה קוסמית מגיעה ממקורות שונים - כגון השמש, פיצוצי סופרנובה במקומות רחוקים מאוד כגון גלקסיות רדיו וקוואזרים.

כל האובייקטים עם טמפרטורה מעל האפס מוחלט (0K, -273.15C) פולטים אנרגיה בצורה של קרינה אלקטרומגנטית.

גוף שחור הנו גוף אשר בולע/סופח את כל הקרינה האלקטרומגנטית שפוגעת בו ומאידך גם פולט קרינה אלקטרומגנטית בהתאם לחוק פלאנק. הוא אינו מחזיר קרינה הנופלת עליו

תופעה אופטית הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות מהשמש. הקשת נראית בכיוון הנגדי אל מקור האור - לאחר שזה עובר בתווך בו יש טיפות מים רבות בעלות צורה דומה.