גרמי שמים מחוץ למערכת השמש שלנו. בדרך כלל הכוונה הינה לערפיליות, גלקסיות וצבירי כוכבים.

אחד מהירחים הגלליאניים של צדק. הינו הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק ובמערכת השמש כולה.

קוטרו כ-5,300 ק"מ. התגלה בשנת 1610 על ידי גלילאו גליליי ומכונה על שם הדמות מהמיתולוגיה היוונית גנימדס.

בעברית: 'חלבלובית'.

זוהי מערכת שמימית גדולה המכילה אוסף של כוכבים, גז ואבק. בגלקסיית שביל החלב מעל 100 מיליארד שמשות.

הגלקסיות מחולקות למספר סוגים עיקריים : ספיראליות, אליפטיות, אי רגולאריות (לא סדירות) ועוד.

הגלקסייה שלנו מכונה בשם גלקסיית שביל החלב

גוף הסובב את השמש אשר קטן מכדי להיות כוכב לכת ננסי, מכיוון שצורתו אינה כדורית, ומסלולו יותר רחוק מהשמש מכוכב הלכת רהב (נפטון). גופים אלה כוללים בעיקר את חגורת קיופר. עוד לא ידוע אודותיהם מספיק כדי להבין בדיוק מה הם, ולכן הם עדיין משוייכים לאותה הקטגוריה של האסטרואידים.

מכונה גם בהירות מוחלטת: זהו ערך מחושב, של גודלו של גוף שמימי במידה והיה מרוחק 10 פרסק (3.26~ שנות אור) מאיתנו. באמצעות הגודל המוחלט ניתן להשוות בצורה כמותית בין בהירויות של גופים בעלי הארה נראית שונה.

גודל זוויתי - הינו גודלו של גוף כפי שנראה לצופה. הגודל הזוויתי של אובייקט תלוי בגודלו ובמרחקו מכדור הארץ (הצופה)

המרחק הזוויתי בין גרמי שמים מוגדר כזווית בין הקווים שמחברים אותם לכוכב או לכוכב הלכת שאותו הם מקיפים

מקומו האנכי של גרם שמימי שנמדד כזווית ביחס לאופק.

בפועל: באיזו זווית נצטרך להרים את הראש כדי לראות את האובייק בשמיים.

כאשר אנו מתבוננים באובייקטים בחלל קשה לאמוד את גודלם הממשי או את מרחקם ביחס אלינו.

מכיוון והגודל הנראה של אובייקט (גודל זוויתי) תלוי בגודל הפיסי שלו ובמרחקו מכדור הארץ/הצופה.

גבול המאסה של כוכב היכול להפוך לכוכב מסוג ננס לבן, העומדת על ערך של 1.44 מאסות שמש. כוכבים מאסיביים מאוד יכולים להפוך לכוכבי נויטרונים ואף לחורים שחורים.

מטאור בעל בהירות נראית הגדולה מזו של כוכב הלכת נוגה, אשר מתפוצץ או מתפרק בטרם הגיעו לקרקע (בדרך כלל מלווה בבום על-קולי).על פי ההערכה יש כ-5,000 בולידים בשנה, אולם רק בודדים מהם נצפים בפועל.

עוצמת ההארה של כוכב כפי שנראית לצופה מכדור הארץ.

עוצמת ההארה הנראית תלויה במרחקו של הכוכב מאיתנו ובהארה העצמית שלו. כוכבים בעלי בהירות נראית שווה, נראים לכאורה מרוחקים מאתנו מרחק שווה. כוכב רחוק למדי ובעל בהירות גדולה, נראה בצפייה בלתי אמצעית כאילו מרחקו מאתנו שווה למרחקו של כוכב חיוור, יחסית, הקרוב בהרבה אל כדוה"א.

בהירות מוחלטת / הגודל המוחלט של כוכב - היא בהירותו של הכוכב הנבדק, כפי שהיה נראה אם היה נתון במרחק של 10 פרסק (1 פרסק=3.2~ שנות אור) מאיתנו.