מצפה הכוכבים ברקת - קוד מצפה רשמי Bareket observatory IAU B35

בניית שעון שמש - כלי למדידת הזמן | ערכת הכנה שעון שמש לישראל

במאמר זה נלמד כיצד ניתן למדוד את השעה המקומית. נבנה שעון שמש מקרטון או נייר - ונמדוד את הזמן באמצעות מיקומה היחסי של השמש בשמיים.

בנוסף נעמוד על הקשר המעניין בין שעון השמש לכוכב הלכת מאדים.


 

 

"רק עוד רגע רינה, רק עוד רגע קט"...

 

נראה כי בני האדם ניסו מאז ומתמיד למדוד את הזמן, ולנסות לכמתו בדיוק הרב ככל הניתן. דומה כי תמיד היה קיים יחסו האמביוולנטי של האדם בנוגע לזמן.

אלמלא נמצאו שיטות נאותות למדוד את הזמן הייתה הציביליזציה שלנו, על ארגונה המשוכלל והמסועף נעמדת על שמריה. בכדי למדוד את הזמן, אנו זקוקים לעצם המושג של זמן, לרעיון הקובע כי יש בנמצא דבר מה למדוד.

הזמן הנו אחד הגורמים המשמעותיים ביותר במדע באופן כללי, ואסטרונומיה ופיזיקה בפרט. נראה כי לכל תחום יש הנחת זמן אובייקטיבית משלו. את הגדרת הזמן העצמית והכללית של כל אחד ואחד מאיתנו נשאיר לקורא, כנקודה למחשבה.

"וַיְבָרֶךְ אֱלוהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אותוֹ:  כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלוהִים לַעֲשׂוֹת" בראשית (ב', ג)

נוצר אצל בני האדם הצורך למדוד את הזמן, שכן זה הפך למשאב עם התפתחותו המנטאלית של האדם.

לוחות השנה סיפקו לאדם נתונים על השנה - שמש, חודש - ירח, שבוע, ויממה - סיבוב כדה"א סביב צירו; כתנאי להתמצאות במרחב-זמן ככל, עוד בימי קדם.


אולם הכיצד ניתן למדוד יחידות זמן הקטנות מיממה (כגון שעה, דקה, שנייה וכד') באופן עקבי ?

השעה : נקבעה ע"י הכוהנים במצרים לחלוקת היממה והיוותה את פרק חלוקת הזמן הקטן ביותר עד למאה ה- 19 (כארבעת אלפים שנה מאוחר יותר!). 12 שעות ליום ו 12 שעות ללילה. אורכה 60 דקות.
להרחבה - עונות השנה ונטיית ציר כדור הארץ



 

השעון


שעון, הכלי המוכר לנו (והנפוץ) ביותר למדידת הזמן אינו נלקח תמיד כמובן מאליו.
השעון הראשון שבנה האדם נקרא בשם- אובליסק (Obelisks), ונראה כמעין עמוד ענק המזדקף אל על. השעונים הראשונים הומצאו ככל הנראה במצרים העתיקה, והשימוש בהם נעשה בסביבות 3,500 לפנה"ס.

 


שעון שמש להורדה ובנייה עצמית (קובץ PDF) 

-  הוראות לבניית שעון שמש: כיצד משתמשים בשעון שמש
sundial_israel

תמונה : שעון שמש לבנייה עצמית. ראו קישור מעלה להורדה
השימוש בכפוף לתנאי השימוש ותקנון האתר


 

 

תנועת השמש בשמים ככלי למדידת הזמן

"הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת-צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ, אֲחורַנִּית- עֶשֶׂר מַעֲלוֹת; וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה." (ישעיהו לח ח)

בעידן חסר מנוחה זו בו אנו חיים, נוטים לשכוח כי אנו תלויים לחלוטין בכוכב אחד – בשמש.
השמש מהווה את אחד היסודות עליהם מושתתים החיים ושימשה במשך אלפי שנים ככלי עזר למדידת הזמן.

הצל המוטל מן החרוט של שעון השמש (גנומון) נע בהתאמה לתנועת השמש בשמיים.
בתחילה - המקום בו "נופל" היטל הצל היה מחולק לשני חלקים עיקריים, באמצעות סקלה קבועה מראש, דבר שאפשר לאנשים להבחין ביתר שאת בחלוף חצי יממה. שעון השמש הראשון.

בשנת 1,500 לפנה"ס נעשה שימוש בשעון שמש מתקדם יותר: השעון חולק ליחידות זמן קטנות יותר- השעה.
החלוקה התבצעה ל- 10 יחידות יום ולעוד שתי יחידות, נפרדות. היחידות הנוספות יוחסו לזמן בין הערביים, מעבר בין יום ללילה ומהלילה חזרה ליום.
כמו- כן סומנו היום הארוך והקצר ביותר בשנה. וימי שוויון הסתיו והאביב, שאז נתפסו על ידי חלק מהעמים כ"ימי זעם האלים". כך נקבעו עתות החגים והמועדים, זמני הזריעה, הקציר ועוד.



 

 

שעון המאדים


אם חשבתם שעידן שעון השמש תם לאחר התפתחות הטכנולוגיה של היום, אזי צפויה לכם הפתעה נעימה.
מסתבר שכאשר האדם החליט לשלוח גששיות מחקר לעבר כוכב הלכת מאדים, הוא גילה ששעון שמש אינו רק רצוי במאדים, כי אם הכרחי.

 

בעת שאתם יושבים בנחת וקוראים את המאמר, נמצאים שני רכבי מחקר על המאדים. רכבי המחקר נשלחו בעזרת טילי ענק אל החלל ב-10 ביוני וכן ב-7 ביולי 2003.
שמות הרכבים - ספיריט (Spirit) ואופרטיוניטי (Opportunity) ניתנו על ידי ילדה בשם סופי קוליס, בת 9 מאריזונה, ומסמלים יפה מאוד את מטרות המשלחת ביניהן מציאת סמני מים על סלעי מאדים וחקר פני השטח.
להרחבה : שלטו על רובוט המאדים שבמצפה, בשידור ישיר

 

 

Mars sundial

תמונה: שעון השמש שנשלח למאדים



מדוע יש צורך שיותקן שעון שמש "עתיק" על ציוד כה חדיש?


בעזרת שעון השמש-מאדים, ניתן לדעת היכן נמצא הצפון האמיתי של מאדים בקלות.
דבר המקל על ניווט גששית המחקר. השעון משמש כלי מדעי ממדרגה ראשונה בכך שמהווה כלי לכיול המצלמות של גששית המחקר.
השעון עשוי מפלטת אלומיניום מיוחדת ונבנה כך שנפחו ומסתו יהיו קטנים ככל האפשר (מסתו 65 גרם בלבד בכדי להקל על שילוח הרכב מכדור הארץ).
רכב קטן יותר משמעו טיל שילוח קטן יותר ופחות דלק, דבר שאף מוזיל את הטיסה באופן משמעותי.

בעזרת שעון השמש שעל המאדים ניתן בין היתר לחשב את קו הרוחב עליו נמצא רכב המחקר, מציאת הצפון האמיתי (על-ידי חישוב נטיית הציר ולא הצפון המגנטי) של מאדים וכמובן את שעת המאדים המדויקת באותה הנקודה.
והכי חשוב- הוא אינו משתמש בחשמל בכדי לפעול! אנרגיה יקרה מפז, בייחוד כשמדובר בגששית מחקר שרחוקה מרחק עצום מכדור הארץ.


שעון השמש מצולם במצלמה המחוברת לאינטרנט וכך יכולים לצפות בשעון המאדים של מצפה הכוכבים ברקת במכבים בזמן אמת, יחד עם שעוני שמש נוספים, בכל רחבי העולם.
ראו מידע נוסף על שעון המאדים באתר מצפה הכוכבים ברקת.



 

 

בניית שעון שמש בבית


אנו ממליצים לקוראים לבנות שעון שמש ולמדוד את הזמן. הבנייה הינה פשוטה והתוצאה מקסימה. 

 


הוראות לבניית שעון השמש

  1. - הדפיסו את שעון השמש מאתר המצפה
  2. - גזרו את השעון ואת הגנומון (ה'משולש'), מסביב לקווים המסומנים
  3. - קפלו את השעון על הקווים המקווקוים. ראו תמונה להמחשה
  4. - חתכו את הקו המסומן במרכז השעון, והכניסו את הגנומון

 

 sundial_israel
תמונה : שעון שמש לבנייה עצמית. ראו קישור מעלה להורדה

 

 

 


כיצד ניתן לדעת מהי השעה באמצעות שעון השמש?


קובץ הוראות להדפסה - לחצו כאן

 

1. הניחו את השעון על משטח ישר החשוף לשמש - כגון שולחן, עדן חלון וכד'

2. כוונו את השעון לכיוון צפון, על שעון השמש מצויינת הנקודה אותה יש להפנות לצפון

אם אין לכם מצפן, לא נורא - כוונו את השעון "בערך" לצפון, ודאגו שהצל יראה את השעה המקומית, לאחר מכן ניתן לקבע את השעון

3. מעתה תוכלו לדעת את השעה כל עוד יש שמש...

 
שימו לב:

- אין צורך להחליף סוללה או למתוח את השעון
- השעה המוצגת בשעון השמש מדוייקת יותר מבשעון היד
- השעון יסרב להראות את השעה בימים מעוננים או במהלך הלילה

 

 להרחבה: שמש ניסויים ופעילויות
 

השתמשו בפלניספרה - מפת הכוכבים הסובבת בכדי למצוא את קבוצות הכוכבים : ברבור, נשר ונבל.אלו הן קבוצות כוכבים האופיינית לשמי הקיץ. במקום ללא זיהום אור ניתן לראות את שביל החלב עובר במרכזן. זהו את קבוצת הכוכבים...
קרא עוד...
משולש הקיץ
הידעת!
מהו גודל היקום? - היקום מכיל כ-100 מיליארד גלקסיות, על פי ההערכות. בגלקסיה גדולה יש כ-150 מיליארד כוכבים (שמשות). \(10^{27}\) היקום גדול פי (10 בחזקת 27) מאורכו של אדם ממוצע! (בהתאם לנתונים בעת כתיבת המאמר) להרחבה: גדלים ומרחקים ביקוםקרא עוד