היווצרות מערכת השמש
כיצד נוצרה מערכת השמש ?
יש מספר מודלים המעניקים מבט אל ההיסטוריה של מערכת השמש, עד לראשיתה;
כוכבים הם מפעלי אנרגיה עצומים ביקום. כוכבים (שמשות) הם המקומות היחידים שאנו יודעים בוודאות היוצרים יסודות השונים מהליום ומימן.
ישנם 118 יסודות על פני כדור הארץ ומכיוון שהשמש מסוגלת לייצר יסודות עד לברזל (לא כולל ברזל!), הדבר משאיר לנו 92 יסודות נוספים שמקורם כביכול אינו מוסבר. אם כן, מהו מקורם?
כל היסודות עד לאורניום מיוצרים בתהליכים מורכבים כתוצאה מסופר נובה.
סופר נובה הנה התפוצצות אלימה ביותר של כוכב הגורמת ל'מותו' במחזה מרהיב. הפיצוץ הוא כה אגרסיבי עד כי לזמן קצר, מידת ההארה של אותו הכוכב יכולה להיות שקולה להארה של גלקסיה שלמה! דהיינו עוצמת האור השווה ל 100 מיליארד כוכבים יחדיו.
הסופר נובות מייצרות יסודות הכבדים מברזל ואף מפזרות אותם, ביחד עם יסודות אחרים, במרחבי החלל.
בעת שגרעין הכוכב המתפוצץ בתהליך הסופר נובה משליך חומר לחלל, החומר יוצר עננה שממנה יכולה להיווצר דיסקה, שלאחר מכן, תיהפך למערכת שמש חדשה.
בתהליך הסופר נובה נוצרים יסודות חדשים - יסודות הנחוצים להתפתחות החיים כפי שאנו מכירים אותם.
דיסק החומר מתחיל להסתובב סביב צירו בעת מתרחשות התנגשויות בלתי פוסקות של חומר במשנהו.
עם חלוף הזמן, גושי חומר המתחילים להיווצר - מסתובבים סביב מרכז משותף אחד.
ענן הגז והאבק קורס תחת משיכת הכבידה שלו עצמו. מספר הגופים הקטנים גדל במהירות, עת התנגשות החומר זה בזה.
בתמונה: הדיסק הפלנטארי בערפילית אוריון, כפי שצולם על-ידי טלסקופ החלל האבל. NASA.
גודל הדיסק - פי 17 מקוטר מערכת השמש כולה!
את תמונת ערפילית אוריון ותמונות נוספות שצולמו במצפה ברקת ניתן לראות בגלריה.
בתמונה: הערפילית הגדולה באוריון כפי שצולמה באמצעות טלסקופ במצפה הכוכבים ברקת במכבים.
מאות מיליוני שביטים ואסטרואידים נוצרים, גודלם נע בין גודלו הממוצע של גרגר חול ים לגודלו של הר (זוהי השוואה לצורך הצגת יחסי גודל כלליים בלבד).
הללו נמשכים לעבר גושי חומר בגודלו של הירח שנוצרו בתהליך של ספיחת חומר מסביבתם במשך אלפי שנים.
כוכבי לכת מתחילים להיווצר, ביניהם גם כדור הארץ. עתה הם עדיין גושי חומר ותו לא.
ענן הגז והאבק קורס תחת משיכת הכבידה שלו עצמו, השמש הצעירה שבמרכז נותרת מוקפת בדיסק החומר שהתרכז בסביבתה.
הדבר היה כנראה דומה למדי למראה של טבעות שבתאי אך בקנה מידה גדול הרבה יותר.
גושי החומר המשיכו לגדול עד שהפכו לגושי ענק המקיפים את השמש, הנוצרת במרכז. השמש גדלה עם הזמן, עת היא סופחת החומר הנקרה בדרכה.
מערכת השמש שלנו נראתה ככל הנראה באופן דומה למדי לדיסק הפלנטארי באוריון, לפני כ- 4.5 מיליארד שנים.
גושי החומר שהחלו מקיפים את השמש, אותם גושים הנהפכים אחר כך לכוכבי הלכת, החלו מאותם חלקיקים קוסמיים מקרוסקופיים.
אותם החלקיקים שיצרו את כוכבי הלכת, במשך תקופה של כ- 250 מליון שנים.
לפי מודלים אלו - כל כוכבי הלכת, מחמה ועד לפלוטו נוצרו בדרך דומה.
כוכבי הלכת בנויים בקירוב מאותם החומרים רק ביחסים ומאפיינים שונים. אך עדיין, לפי הידוע לנו נכון לשלב זה - החיים נוצרו רק על פני כדור הארץ.
כוכבי הלכת נוצרו מאותו 'אבק כוכבים'
אנו, בני האדם, נוצרנו מאותם האלמנטים שיצרו את כוכבי הלכת. לכן גם אנו, בני האדם, מהווים חלק מהדיסק הפלנטארי שממנו נוצרה מערכת השמש כפי שאנו מכירים היום.
מכיוון שהתהליך שמתואר כאן חוזר על עצמו (מסופר נובה ל'מערכת שמש' וחוזר חלילה), האטומים שמרכיבים את גופינו כבר הספיקו להיות חלק משלוש שמשות (לפחות) ב-13 מיליארד השנה האחרונות.
תמונה : סופר-נובה ערפילית הסרטן M1 בקבוצת הכוכבים שור.
תמונות נוספות ניתן לראות בגלריה