גבול המאסה של כוכב היכול להפוך לכוכב מסוג ננס לבן, העומדת על ערך של 1.44 מאסות שמש. כוכבים מאסיביים מאוד יכולים להפוך לכוכבי נויטרונים ואף לחורים שחורים.

כאשר אנו מתבוננים באובייקטים בחלל קשה לאמוד את גודלם הממשי או את מרחקם ביחס אלינו.

מכיוון והגודל הנראה של אובייקט (גודל זוויתי) תלוי בגודל הפיסי שלו ובמרחקו מכדור הארץ/הצופה.

מקומו האנכי של גרם שמימי שנמדד כזווית ביחס לאופק.

בפועל: באיזו זווית נצטרך להרים את הראש כדי לראות את האובייק בשמיים.

גודל זוויתי - הינו גודלו של גוף כפי שנראה לצופה. הגודל הזוויתי של אובייקט תלוי בגודלו ובמרחקו מכדור הארץ (הצופה)

המרחק הזוויתי בין גרמי שמים מוגדר כזווית בין הקווים שמחברים אותם לכוכב או לכוכב הלכת שאותו הם מקיפים

מכונה גם בהירות מוחלטת: זהו ערך מחושב, של גודלו של גוף שמימי במידה והיה מרוחק 10 פרסק (3.26~ שנות אור) מאיתנו. באמצעות הגודל המוחלט ניתן להשוות בצורה כמותית בין בהירויות של גופים בעלי הארה נראית שונה.

גוף הסובב את השמש אשר קטן מכדי להיות כוכב לכת ננסי, מכיוון שצורתו אינה כדורית, ומסלולו יותר רחוק מהשמש מכוכב הלכת רהב (נפטון). גופים אלה כוללים בעיקר את חגורת קיופר. עוד לא ידוע אודותיהם מספיק כדי להבין בדיוק מה הם, ולכן הם עדיין משוייכים לאותה הקטגוריה של האסטרואידים.

בעברית: 'חלבלובית'.

זוהי מערכת שמימית גדולה המכילה אוסף של כוכבים, גז ואבק. בגלקסיית שביל החלב מעל 100 מיליארד שמשות.

הגלקסיות מחולקות למספר סוגים עיקריים : ספיראליות, אליפטיות, אי רגולאריות (לא סדירות) ועוד.

הגלקסייה שלנו מכונה בשם גלקסיית שביל החלב

אחד מהירחים הגלליאניים של צדק. הינו הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק ובמערכת השמש כולה.

קוטרו כ-5,300 ק"מ. התגלה בשנת 1610 על ידי גלילאו גליליי ומכונה על שם הדמות מהמיתולוגיה היוונית גנימדס.

גרמי שמים מחוץ למערכת השמש שלנו. בדרך כלל הכוונה הינה לערפיליות, גלקסיות וצבירי כוכבים.