גנימד - ירח של צדק
גנימד הוא הירח השלישי של צדק, אם צופים בו מצדק עצמו.קוטרו 5270 ק"מ וצפיפותו 1.9 גרם/סמ"ק. מבחינת קוטרו הוא גדול ממרקורי וצפיפותו הנמוכה, כמו אצל קליסטו, יכולה להעיד על הרכבו הפנימי. מבחינת נתוני יסוד אלה, שני הירחים הם בבחינת ירחים תאומים. גנימד צולם על ידי חלליות הוויג'ר, חללית הגליליאו והחללית New Horizons.
מאת : מזר חיים
תמונה - הירח גנימד של כוכב הלכת צדק NASA/JPL
אטמוספירה
בשנות ה-90 התגלה שלגנימד אטמוספירה דקה למאוד העשויה מחמצן, אוזון ועטרה גדולה של אטומי מימן. תצפיות שנעשו באמצעות הטלסקופ האבל ב-1996 גילו זהירה פלואורוסנטית עדינה של אטומי חמצן באולטרה סגול. לירח זהירה כפולה באורכי גל אלה בקטבים ובאדום מסביב לקו המשווה.
פני השטח
במבט גלובלי פני השטח של גנימד מתחלקים לאזורים בהירים ולאזורים כהים. התצלומים ששודרו ארצה על ידי חלליות הוויג'ר מראים כי באזורים הבהירים ישנם חריצים רבים- grooves. האזורים הבהירים הם לא תמיד ברצף גיאוגרפי. לעיתים הם חודרים לאזורים הכהים בתצורה של רצועות רחבות או צרות ויוצרים בהם בעקבות זאת תצורות של מצולעים. באזורים הבהירים רואים רכסים ו- grooves לסירוגין ואלה האחרונים יכולים להיות ישרים או מעוקלים. הם יכולים להיות בודדים או כמקבצים ולעיתים הם נחצים על ידי כתמים חלקים ומשעולים (swaths) . באזורים הכהים צפיפות המכתשים היא גבוהה מאשר באזורים הבהירים, מה שמעיד על פי התפישה המקובלת על כך כי אזורים אלה עתיקים יותר מהאזורים הבהירים. ניתוח מורפולוגי של פני השטח מעלה את האפשרות שהמקומות בהם נמצאים ה- grooves גדלו על חשבון האזורים המכותשים. אזורים בהם מצויים מכתשים הפכו לאזורים של grooves וכי טקטוניקה אנכית ותנועות גזירה של הקרקע (shear movement) דומיננטיים מאוד באותם מקומות בהם פני השטח שונו. ההנחה היא כי במהלכה של תקופה מסוימת הליתוספירה היתה דקה וכי תנועתם של זרמי קונבקציה כלפי מעלה גרמה להופעת סדקים בפני השטח שלוותה בשברים נורמליים (normal faults). במקומות בהם הסידוק הוא נרחב, מקטעים של הקרום נפרדו זה מזה וחתכו אחד את השני. נראה שאזור ה - grooves משקפים שלב מוקדם בגיאולוגיה של גנימד, שלב בו פעלה טקטוניקת פלטות של קרח אשר גרמה לסידוק ולסחיפה בליתוספירת הקרח ובניגוד לטקטוניקת הפלטות הארצית, גרמה להיפוכים אנכיים קטנים באזורים הבהירים. באזורים הבהירים מצויים מים נקיים יחסית עם מעט תוספות סיליקטיות, שעה שבאזורים הכהים ישנה תערובת של קרח וסיליקה. האזור הבהיר עשיר יותר בפעילות טקטונית. נמצא כי כהותו של אחד האזורים הבולטים של גנימד Galileo Regio מקורו במשקעים שנוצרו בעקבות התאדותם (sublimation) של חומרים נדיפים מליתוספירת מים "מלוכלכת". יתכן גם שמקורו של Galileo Regio הוא מכתש פגיעה, מה שיכול לתמוך בהשערה זו הוא צורתו המעגלית.
בניגוד לנוף החד-גוני של קליסטו, גנימד הוא רב- גוני. גם הוא מכותש, אך ה- grooves לסוגיהם יוצרים פסיפס מרתק של נופים המאפשר ביצוע חתכים סטרטיגרפיים וקביעת גיל יחסי של תקופות גיאולוגיות. אם ניקח למשל את תצלום 02572PIA במרכז נמצא את Arbela Sulcus אשר כיוונו צפון דרום, מצויים בו רצועות דקות ומעט מאוד מכתשים. מימינו אזור עתיק יותר ובו מספר גדול של מכתשים. אזור זה נקרא
Regio Nicholson ומשמאל אזור שעבר דפורמציה מסיבית ובו מצויים grooves (7). האזור הנראה בתצלום 01062PIA שמימדיו הם 68 X 54 ק"מ הוא כהה ונמצאת בו רשת צפופה של סדקים בחלקם בעלי דפנות בהירים(8). בתצלום 01618PIA שמימדיו 664 X 518 ק"מ אפשר לראות אזורים כהים ואזורים בהירים סמוכים זה לזה. מיקומו של התצלום הוא °194N°43.
מכתשים
לגנימד מספר קטן של מכתשים גדולים ומספר גדול של מכתשים קטנים.מכתש אחד בקוטר 588 ק"מ, מכתש בקוטר 301 ק"מ, 7 מכתשים בקוטר 200-300 ק"מ, 40 מכתשים בקוטר 200- 100 ק"מ ו-183 מכתשים שקוטרם קטן מ-100 ק"מ. לשם השוואה, על קליסטו נספרו 90 מכתשים שקוטרם קטן מ-100ק"מ. יש להביא בחשבון שלא נספרו מכתשים שקוטרם קטן מ-10 מכיון שהם מתחת לגבול הרזולוציה של חלליות הוויג'ר והגלילאו. תופעה משותפת לחלק מהמכתשים על גנימד ולמכתשים אחרים במערכת השמש הם הקרניים. חומר שנזרק מהמכתשים בזמן היווצרותם ופיזורם הרדיאלי מסביבם כדוגמת מכתש Tros שקוטרו 94 ק"מ, מכתש Ishkur שקוטרו 70 ק"מ ומכתש Punt Facula שקוטרו 155 ק"מ.
גרבנים (חריצים) וטקטוניקה
לשנות GROOVES לגרבן
ה- grooves בצורתם מזכירים גרבנים על כדור הארץ. רוחבם הוא בין 4-6 ק"מ,עומקם 700 מטר. ,הם יכולים להשתרע לאורך מאות ואלפי קילומטרים והמרווח ביניהם הוא בין 6-7 ק"מ. הם מופיעים כקווים ישרים או מתעקלים. הם יכולים להיות בודדים או במקבצים. הם יכולים להיות צרים וארוכים או רחבים וקצרים. חלקם נראים כמו מניפות, אלומות, או יתדות. ישנם grooves המתוחמים על ידי grooves עמוקים יותר. בתצלום שנעשה על ידי וויג'ר 2 נצפו מקבצים של grooves בעלי צורות סימטריות ובתוכם קווי תפר במרכזיהם המאוגפים על ידי חומר חלק. ישנם מקבצי grooves החוצים אלה את אלה על ידי סופרפוזיציה (superposition) או קטיעה. הסופרפוזיציה גורמת לרישות המקבצים ומאפשרת קביעת גיל יחסי של היווצרות ה- grooves .
קו הגבול בין ה- grooves לאזורים המכותשים הוא בדרך כלל חד ומצוין על ידי groove אחד ועמוק או על ידי משעול צר (Swath). מאחר ובמקרים רבים אזור ה- grooves חוצה אזורים מכותשים מבחינה גיאולוגית הוא צעיר יותר. במספר אזורי grooves מצויים מכתשים רבים לרבות אגנים גדולים. באחרים מספר קטן של מכתשים קטנים שגם עליהם ישנה סופרפוזיציה. מה שמעלה שתי אפשרויות. או ששטף הפגיעות יוצרות המכתשים השתנה או שאזור ה- grooves השתנה במהלך שטף פגיעות אלה.
פעילות געשית
בדיקת תצלומי הוויג'רים והגלילאו מראה אזורים חלקים ובהירים הנמצאים 100-1000 מטר מתחת לסביבה מחוספסת. הנתונים הטופוגרפיים בשילוב עם תצלומים המראים מפרצים חדים ותצורות עתיקות הקבורות מתחתם, מעידים על כך שהאזורים המישוריים נוצרו בעקבות הצפה של שקעים (Troughs) רדודים ונמוכים על ידי לבה של קרח מים קטנת צמיגות. האזורים הבהירם של גנימד מקורם בתהליך מתמשך של הצפה,רידוד סידוק הקרקע ויצירת grooves. לוולקניזם תפקיד חשוב בתהליכים אלה והוא תואם להערכה כי בפנימו של גנימד היתה התכה חלקית של חומר. במספר תצלומים רואים בקרקע תצורות המזכירות קלדרות. באחד התצלומים רואים תצורה כזו שרוחבה 5-20 ק"מ. תצורות אלה שימשו כנראה כמקור לזרימה וולקנית ובהירה של מים נוזליים וקרח מופשר למחצה. מכיון שמסביב לתצורה זו אין שפות המורמות מעל פני השטח, קשה להתייחס אליה ככזו שנוצרה על ידי פגיעת מטאוריט. הרושם המתקבל הוא שלבה עשירה במים זרמה ממנה החוצה לכיוון מזרח. פני השטח החלקים ב- Sippar Sulcus יכולים להעיד על כך שגם באזור זה היה בעבר וולקניזם של קרח.
קרח
בקרב החוקרים מקובלת ההערכה שכפור העשוי מקרח מים (water-ice frosts) הוא הסיבה להבהרה (brightening) שנצפתה מסביב לתצורות מעגליות בקווי רוחב גבוהים מ- N°57 והלאה. בתצלום 00946PIA שנעשה על ידי הגלילאו, אזור שצולם לראשונה על ידי אחת מחלליות הוויג'ר ב- 1979, השמש היא מכיוון דרום.המדרונות של רכסים ודפנות של מכתשים הפונים לכיוון צפון, בהירים יותר מאשר אלה הפונים לכיוון השמש. ההערכה היא שבהירות זו מקורה בכפור קרח המים המכסה פני שטח אלה. בתצלום 01058PIA מדרונות של רכסים בקוטב הצפוני, הפונים לכיוון מזרח מכוסים בחומר בהיר והדפנות הפונים לכיוון מערב הם כהים. הסיבה לבהירות היא כנראה הבדלים בגודל הגרגרים והבדלים בהרכב בין פני השטח המקוריים והחומר מתחתם שמקורו בהשקעת (deposition) כפור, או בשל אפקטים של אור.
אוקיינוס
בעקבות הממצאים הרבים ששודרו ארצה החלה להתעורר בקרב החוקרים הערכה כי מתחת לפני הקרקע מצוי אוקיינוס ענק העשוי ממים מלוחים. אוקיינוס יכול להיות מוליך חשמלי טוב יותר מקרח מים. אוקיינוס זה אמור להיות בעומק של 192 ק"מ מתחת לקרום ועומקו מספר קילומטרים. הרדיואקטיביות של הסלעים הפנימיים מספקת חום התומך בשכבה יציבה של מים נוזליים בין שתי שכבות קרח מתחת לפני השטח, אחת בעומק 144 ק"מ והשניה בעומק 192 ק"מ. תמיכה להשערה זו מצויה בתצלומים בעלי רזולוציה גבוהה שהגיעו מהגלילאו, הרומזים לכך שמים או קרח בוצי הגיעו לקרקע דרך סדקים בקרום ויישרו את פני השטח שבין אזורים מופרדים של הקרום.