הירחים הגלליאניים

בשנת 1610, לאחר שכיוון גליליאו גליליי את הטלסקופ שלו אל עבר כוכב הלכת צדק - הוא הבחין בסמוך לפלנטה ב-3 נקודות אור בהירות, אותן זיהה בהתחלה בתור כוכבים. לאחר מעקב זהיר שארך כשבוע ימים, גילה גלילאו שאותם עצמים מקיפים את צדק ומכאן הסיק שאלו הם למעשה ירחים.
בחודש מרץ באותה השנה גלילאו פרסם את הגילויים שלו בספר "Sidereus Nuncius ".

תמונה: צדק ושניים מירחיו הגלליאניים. צילום - טלסקופ האינטרנט.

בכך תרם גלילאו באופן משמעותי לתיאוריה של קופרניקוס, שטען שכדור הארץ אינו מרכז היקום. ושכדור הארץ הוא רק פלנטה אחת מיני רבות במערכת השמש שלנו.

הירחים הגלליאניים:

איו - קוטרו 3,642 קילומטר והוא מלא בהרי געש פעילים. איו הוא הירח היחיד במערכת השמש שנראה גדול יותר מהירח שלנו כשמסתכלים בו מהפלנטה הקרובה אליו.
אירופה - קוטרו 3,130 קילומטר.
גנימד - (לחצו על הקישור להרחבה) קוטרו 5,268 קילומטר. זהו הירח הגדול ביותר במערכת השמש שלנו. מכוסה בקרח וככל הנראה בעל ליבת ברזל.
קליסטו - (לחצו על הקישור להרחבה) קוטרו 4,806 קילומטר. גם הוא מכוסה קרח ובעל מכתשים. בעל שני אגנים בשם ולהאלה ואזגארד; שקעים עצומים בקוטר של 300 קילומטר המוקפים בצורות משונות של טבעות.

להרחבה:

כוכב הלכת צדק