הזוהר הצפוני

תופעת הזוהר הצפוני (Aurora Borealis) מופיעה במהלך סופות גיאומגנטית, כאשר השדה המגנטי של כדור הארץ רוטט בתגובה למשב החלקיקים של רוח השמש.

בתופעה זו נראות מעין רצועות בהירות וצבעוניות, הנעות בשמים.

רוח השמש יכולה להוות סכנה עקיפה (קישור חיצוני-אנגלית) לאנשים על הקרקע, כיוון שזו גורמת להפרעות בשדה המגנטי הנמצא מסביב לכדור הארץ המכונה מגנטוספירה, אשר עשירה באלקטרונים ופרוטונים. אלו יכולים להשפיע על מכשירי החשמל שלנו.

כאשר משב רוח השמש (קרינה קוסמית) פוגע באטמוספירה של כדור הארץ – חלקיקים ממנו ניתרים כ'גשם' על אטמוספרת כדור הארץ, וגורמים לאוויר לזהור במקום בו פגעו - בדומה לתהליך בו פועלת שפופרת התמונה של טלוויזיה צבעונית. הסבר פיסיקאלי: הקרינה הקוסמית גורמת לינון ועירור של האטומים באטמוספירה.

על-פי מודל האטום הרווח כיום - האטום מורכב מגרעין מרכזי וסביבו ענן של אלקטרונים. אלו מקיפים את הגרעין. כאשר חלקיקים טעונים מרוח השמש פוגעים באטומים באטמוספרה של כדור הארץ, הם גורמים לאלקטרונים באטום לנוע אל עבר מסלולי אנרגיה גבוהים יותר, רחוק יותר מהגרעין. ואז, כאשר אלקטרון נע חזרה למסלול אנרגיה נמוך יותר, משתחרר חלקיק של אור המכונה בשם פוטון.

התהליך המתרחש בזוהר הקוטב דומה לזה המתרחש בנורות הניאון, התלויות על גבי שלטי פרסומת רבים בחי היום-יום. בני האדם משתמשים בחשמל כדי לעורר את האטומים של גז הניאון בתוך צינורות הזכוכית של שלטי הניאון. זוהר הקוטב פועל על-פי אותו העיקרון, אולם בקנה מידה הרבה יותר גדול.לחצו על הקישור למידע נוסף מאתר סוכנות החלל האמריקנית.
סרטון: ראו כיצד רוח השמש גורמת לתופעת הזוהר הצפוני באטמוספירת כדור הארץ.

על אף הנרמז משמה - תופעת הזוהר הצפוני יכולה להתרחש גם בחצי הדרומי של כדור הארץ, ולמעשה כמעט בכל קו רוחב, תלוי בעוצמתה של רוח השמש.
כבר נצפו תופעות של 'זהר הקוטב' גם בחלק מכוכבי הלכת, כגון בצדק ושבתאי.

חלק מרוח השמש נגרם כתוצאה מפליטת חומר רב מתהליכים דינאמיים רבי עוצמה, המתרחשים בקרבתם של כתמי השמש.
צבעו של זוהר הקוטב תלוי בסוג החומר. לדוגמה הצבע הירוק, שהינו הצבע הנפוץ ביותר, נוצר כתוצאה מפגיעה באטומי החמצן באטמוספירה.
צבעים כגון אדום וכחול נגרמים מאטומים של מימן, או חנקן (המהווה כ-75% מההרכב הכימי של האטמוספירה). תופעת הזוהר הצפוני מתרחשת בגובה הנע בין 90-200 ק"מ מעל קרום כדור הארץ, כאשר עוביה של שכבת הפליטה נע לרוב בין 20-40 ק"מ.