מצפה הכוכבים ברקת - קוד מצפה רשמי Bareket observatory IAU B35 English

מהו הגובה בו נמצאים המטאורים כשהם מתחילים לזהור?

* מידע על תצפית המטאורים הקרובה - אירוע בוטיק הקליקו על הקישור

 

מהו מטאור ?

 


האקט בו אנו חוזים בעת צפייה במטאור מתרחש כאשר חלקיקי אבק נכנסים לאטמוספרת כדור הארץ. חלקיקי האבק מתכלים באטמוספרה בגובה של כ-100 קילומטרים.
לתופעה אותה אנו רואים (דהיינו שובל האור וההבזק) קוראים בשם מטאור.
החלקיקים נכנסים במהירות גבוהה מאוד לאטמוספרת כדור הארץ; בעת כניסתם לאטמוספרה של כדור הארץ - הטמפרטורה שלהם גדלה, וחלקיק האבק מתכלה (אלא אם כן הוא גדול דיו ואז גם יכול לפגוע בכדור הארץ). השובל המשתרך מאחור, היוצר את זנבו של המטאור הנה אטמוספרת כדור-הארץ, המתקררת בהדרגה.

גשם מטאורים נוצר כאשר כדור הארץ הנע במסלולו השנתי סביב השמש מגיע לאזור בחלל בו נמצאים שרידים מזנבו של שביט (Comet).


הגובה שבו חלקיק המטאור מתחיל 'לזהור', תלוי בעיקר במהירות ההגעה שלו ביחס לכדור הארץ.

חלקיק המטאור - מתחיל לזהור כמעט ברגע שהוא פוגע באטמוספרה של כדור הארץ. החלקיקים של מטאורים מסוימים כגון במטר המטאורים פרסאידים (Perseids) באוגוסט, מתכלים באטמוספרה בגובה של כ-100 ק"מ מעל פני השטח של כדור הארץ.

חלקיקי מטאורים אחרים כמו במטר הדרקונידים (Draconids) מגיעים עד לגובה של 70 ק"מ - לפני שהם מתחממים מספיק כדי לגרום לאוויר סביבם לזהור.
ההבדל נעוץ בכך שמהירות הכניסה הממוצעת של החלקיקים במטר הדרקונידים, קטנה הרבה יותר מאלו של מטר המטאורים פרסאידים.

meteor_perseids112012
תמונה: מטר מטאורים, כפי שצולם על-ידי מצלמת השמים בשידור ישיר
 

  להלן מהירות הכניסה הממוצעת של החלקיקים לאטמוספירה, במטרי המטאורים הגדולים

לאונידים: 71 ק"מ לשנייה

פרסאידים: 61 ק"מ לשנייה

אוריונידים: 67 ק"מ לשנייה

לירידים: 48 ק"מ לשנייה

ג'מנידים: 35 ק"מ לשנייה

דרקונידים: 23 ק"מ לשנייה




* להרחבה: מטרי מטאורים

מרחק ערפילית הטבעת מאתנו הנו כ-2,300 שנות אור, ערך בהירותה הנראית 8.8+ מגניטודה. השתמשו בפלניספרה - מפת הכוכבים הסובבת בכדי למצוא את קבוצת הכוכבים נבל (Lyra). זוהי קבוצה האופיינית לשמי הקיץ, וממקום ללא זיהום אור ניתן לראות...
קרא עוד...
M57 - ערפילית הטבעת
הידעת!
כוכב הלכת צדק - כוכב הלכת צדק הינו הגדול ביותר מבין כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו. הוא עשוי מחומרים במצב צבירה גז. כגון הליום, מתאן מימן ועוד. כך שאם הינו נוחתים על פניו הינו מתחילים לשקוע...קרא עוד