מצפה הכוכבים ברקת - קוד מצפה רשמי Bareket observatory IAU B35

מאדים ושעון המאדים - על אודות הסיכוי לחיים, הזמן ומאדים

 

מה הקשר בין כוכב הלכת מאדים ושעון שמש?

 

כוכב הלכת הרביעי ביחס למרחקו מהשמש, הוא כוכב הלכת מאדים.

מאדים "אל המלחמות" - במשך מאות ואלפי שנים אפפו הקסם והמסתורין את סודותיו הכמוסים ביותר של כוכב הלכת מאדים.

תכונותיו הבולטות כגון צבעו האדום עז ותנועתו המיוחדת בשמיים (לעיתים נראה כי הוא נע אחורנית ביחס לכוכבי הרקע!) הקנו לו את תוארו המכובד ויראת כבוד בקרב הקדמונים.

מכל כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, נראה כי לפני הקרקע של מאדים התנאים הדומים ביותר לכדור-הארץ.

אורכה של יממת המאדים שווה כמעט ליממה שלנו, גם על מאדים יש הרים, מדבריות, כיפות קטבים לבנות, הרי געש וקניונים עמוקים. יש מדענים הטוענים כי כוכב הלכת מאדים אפשר בעבר קיום חיים על פניו.

ככל שמרבים שוכני כדור הארץ להכיר את מאדים, כך גוברת סקרנותם האסטרונומית. מאדים הוא בפרוש מקום שכדאי לחקור.

 

 

פעילויות מומלצות

 

בניית שעון שמש מותאם לישראל

בניית שעון המאדים

 

תמונה: כוכב הלכת מאדים. NASA JPL

 

 

 


תעודת הזהות של מאדים

סוג

כוכב לכת, הרביעי ביחס למרחק מהשמש

 

טמפרטורה ממוצעת

(47 – ) מעלות צלזיוס

מרחק ממוצע מהשמש

כ- 228 מיליון ק"מ

הרכב

פני שטח סלעיים, האטמוספרה דלילה – בעיקר פחמן דו חמצני, חנקן וארגון

זמן סיבוב עצמי ( אורך יממה )

24 שעות ו 37 דקות

זמן הקפה סביב השמש ( אורך שנה )

כ-687 יממות ארץ

ירחים

2

 



לעומת כדור הארץ, למאדים שני ירחים – פובוס ודימוס, ובתרגום חופשי- אימה ופחד.

לשניהם צורה בלתי מוגדרת ומזכירים למראית העין תפוח אדמה. אורכו של פובוס, הגדול מבין השניים כ-27 ק"מ והוא משלים הקפה אחת סביב כוכב הלכת בפחות משמונה שעות.

פניו של פובוס מצולקות מפגיעות אין ספור של אסטרואידים קטנים. לירח הרחוק יותר- דימוס זמן הקפה ממוצע של 30 שעות בלבד ואורכו 15 ק"מ בלבד.

ירחי מאדים הינם קטנים מאוד ביחס לירח כדור הארץ, שקוטרו כ-3,500 ק"מ.


תמונה : הירח דמוס. צילום Mars Reconnaissance Orbiter - HiRISE


 

 

אדמת המאדים

 

אדמתו של מאדים מזכירה בצבעה את אדמת המכתש הגדול שבנגב. האדמה במאדים מורכבת בעיקר מצורן וברזל, וכן מאחוזים בודדים של מגנזיום, אלומיניום וטיטניום. הצבע האדום נובע מהתרחשות קורוזיה בעפרות הברזל שבאדמה, דבר המצריך הימצאותם של מים. כך שניתן לומר שאדמת המאדים "החלידה".

 

הידעת?

אדמתו של מאדים דומה מאוד לחומר עתיר ברזל שמצוי בכדור הארץ ונקרא נונטרוניט.

דרך היווצרותו של הנונטרוניט מעידה על הימצאותם של מים בעבר, שכן ככלל הוא נוצר כאשר אבני בזלת נשברות עקב פעילות של מים זורמים.

זהו ככל הנראה תהליך שקרה גם על פני המאדים.




 

 

הייתכנו חיים על פני המאדים?

 

במשך שנים רבות היה כוכב הלכת מאדים מטרה להשערות רבות בדבר לקיום חיים על פניו. המעשה החל כאשר האסטרונום האיטלקי סקיפראלי צפה במאדים בשלהי המאה ה-19 וגילה בתצפיות דרך טלסקופ מבנים ארוכים, אותם כינה תעלות. הללו רמזו לדעתו על הימצאותם של חיים תבונתיים על פני המאדים.

הפרסום הרב בנוגע לאותן "התעלות המאדימיות" זכה לתהודה עצומה בקרב הציבור שכן הלהיב וגירה את הדמיון האנושי במשך זמן רב, עד ימינו אנו.

שיאה של התופעה התרחש בשנות ה-30 של המאה העשרים עם שידור התסכית על-פי ספרו של ה.ג וולס ברדיו. הספר דן בפלישתם כביכול של יצורי המאדים לעבר כדור הארץ. התסכית, שפורש על-ידי מאזינים רבים כמהדורת חדשות מן המניין, יצר בהלה גורפת בקרב תושבי ארצות הברית.

 

כיום, המדענים נוטים להאמין כי אין חיים תבונתיים על פני המאדים.

זאת בהתבססם על עדויות שנשלחו מן רכבי המחקר שחוקרים את פני המאדים. ויתרה מכן, מסתבר כי התעלות המסתוריות שראה סקיפראלי היו תעתועים אופטיים ותו לא. כך שניתן לומר כי מבחינה זו - מאדים נראה כתמונתו של כדור הארץ בעברו הרחוק.

עם זאת עדיין קיים הסיכוי להימצאותן של צורות חיים מיקרוסקופיות על פני כוכב הלכת האדום. טרם נמצאו עדויות חד משמעיות לקיומם של אורגניזמים בכוכב הלכת מאדים. לשאלת החיים על פני מאדים חשיבות אדירה לתרבות האנושית ככלל.

האם אנו כבני אדם מהווים רק צירוף מקרים, מעין רצף הסתברויות בלבד שנקרו בדרכו של כדור הארץ?
או שמא תהליך יצירת החיים היא מעשה של שגרה המסוגל להתקיים בכל מקום ביקום המתאים לכך?



האם אומנם אנו "נזר הבריאה" - יוצאי דופן ביקום?

בכדי לענות על שאלה נוקבת זו אנו זקוקים לנקודת פתיחה טובה – עלינו לבדוק הימצאותם של חיים, מורכבים או פשוטים כאחד, במקומות השונים מבכדור הארץ.

אחד מהנסיונות הראשונים שניסו לתת מענה לשאלות אלה נעשה על ידי החללית (רכב המחקר) וויקינג, עליה הורכבה מעבדה ביו-כימית פשוטה שערכה ניסויים בדגימות קרקע שנאספו במאדים. תוצאות המחקר, על אף ששנויות במחלוקת, לא הניבו עדיין עדות חותכת כלשהי לקיומם של חיים על מאדים.

 

 

 

 

מים=חיים

 

 

כיום האמונה הרווחת גורסת כי התנאי החשוב ביותר לקיום חיים בכל צורה שהיא - הינו הימצאותם של מים זורמים (מצב צבירה נוזל).

ללא המים לא יתכנו צורות החיים בכדור הארץ כפי שאנו מכירים אותם.
באזורי הקטבים הצפוני והדרומי של מאדים, שכבות של מים קפואים ופחמן דו חמצני קפוא מעורבבים באבק אדמדם. האפשרות לקיומם של מים זורמים בהווה על אדמת מאדים ולאורך פרקי זמן ארוכים הינה קטנה בעיקר מהסיבות הבאות:

  • הלחץ האטמוספרי הנמוך : לא יאפשר למים לשמור על מצב צבירה נוזלי לאורך זמן, והם יתאדו בעת עלייתם לפני השטח. הטמפרטורה הנמוכה שעל מאדים : כזכור - טמפרטורת הקיפאון של מים=4+ מעלות צלזיוס לעומת הטמפרטורה הממוצעת במאדים 47- מעלות צלזיוס.עם זאת, נראה כי בעבר זרמו על פני המאדים כמויות מים גדולות, שיצרו נחלים אדירים. השתנות התנאים הפיסיים במאדים והסיבות להיעלמותם של אותם המים אינם ברורים עדיין לחלוטין. לאחרונה נראו עדויות לזרימות נקודתיות של נוזלים על אדמת המאדים, אלו יצרו ערוצים קטנים על פני השטח.


תמונה : ערוצי נחל על פני מאדים. MSSS NASA JPL

 

 

 


חיפוש שרידי חיים על מאדים

 

מכיוון שבמאדים לא קיימת טקטוניקת הלוחות - המעבדה הקפואה הזו השתנתה רק במעט במשך מיליוני שנים. אם היו חיים על מאדים ולו בצורתם הפרימיטיבית ביותר, שרידיהם אמורים לחכות לנו שם בסבלנות קפואה... המדענים מתכוונים לחפש חיים גם במקומות נוספים, כגון בירחים הגלליאניים של צדק ובירח טיטאן של שבתאי.

אנחנו יכולים לדמיין לעצמנו כיצד היו החיים עשויים להסתגל לתנאי הסביבה של עולמות אחרים. אם היו אכן אורגניזמים מפותחים על המאדים - האם היו דומים לבני האדם?
האם היו חושבים ומתנהגים כמונו?אם יש חיים על מאדים- האם גם עליהם משפיע הזמן כמו על בני האדם?

מידע נוסף על המאדים ומערכת השמש ניתן למצוא באתר האינטרנט של מצפה הכוכבים ברקת בקטגורית מערכת השמש, וכן במצגת אינטראקטיבית על מערכת השמש בשילוב סרטים ותמונות.

 

 


הידעת?

במאי 2001 נתגלו תצורות על פני המאדים, שיכולים להתפרש כמבנים שנוצרו על-ידי יצורים תבונתיים!

אחד מהם הנו הר ענק בקוטר של מעל 2 ק"מ, וצורתו דומה לראש אדם. מהר מאוד התגלה הדבר כתעתוע של אור וצל ותו לא.

כיום חושבים המדענים שאם היו כלל חיים על מאדים בעבר, הם התקיימו כצורת חיים פשוטה בלבד








הזמן ומאדים

 

"רק עוד רגע רינה, רק עוד רגע קט"...

נראה כי בני האדם ניסו מאז ומתמיד למדוד את הזמן, ולנסות לכמתו בדיוק הרב, ככל הניתן. דומה כי תמיד היה קיים אצל בני האדם חס אמביוולנטי בנוגע לזמן. אלמלא נמצאו שיטות נאותות למדוד את הזמן - הייתה הציביליזציה שלנו, על ארגונה המשוכלל והמסועף נעמדת על שמריה.

בכדי למדוד את הזמן, אנו זקוקים לעצם המושג של זמן, לרעיון הקובע כי יש בנמצא דבר מה למדוד. הזמן הנו אחד הגורמים המשמעותיים ביותר במדע באופן כללי, ואסטרונומיה ופיזיקה בפרט. נראה כי לכל תחום דעת יש הנחת זמן אובייקטיבית משלו. את הגדרת הזמן הפרטית והכללית נשאיר לכם, כנקודה למחשבה.

 

"וַיְבָרֶךְ אֱלוהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אותוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלוהִים לַעֲשׂוֹת" בראשית (ב', ג)

נוצר הצורך למדוד את הזמן, שכן הזמן הפך למשאב עם התפתחותו המנטאלית של האדם.

לוחות השנה (עוד מימי קדם) סיפקו לאדם נתונים עלי השנה-שמש, חודש-ירח, שבוע, ויממה- סיבוב כדה"א; כתנאי התמצאות במרחב הזמן ככל. אולם הכיצד ניתן למדוד יחידות זמן הקטנות מיממה באופן סדיר כגון שעה, דקה, שנייה וכד' ?

 

 

 

 

השעון - תנועת השמש בשמים ככלי למדידת הזמן

 

שעון, הכלי המוכר לנו (והנפוץ) ביותר למדידת הזמן אינו נלקח תמיד כמובן מאליו. אחד השעונים הראשונים שבנה האדם נקרא בשם - אובליסק (Obelisk)

השעון הומצא ככל הנראה במצרים העתיקה, והשימוש בו נעשה עוד בסביבות 3,500 לפנה"ס.

"הִנְנִי מֵשִׁיב אֶת-צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ, אֲחורַנִּית- עֶשֶׂר מַעֲלוֹת; וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה." (ישעיהו לח ח)

בעידן חסר מנוחה זו בו אנו חיים, נוטים לשכוח כי אנו תלויים לחלוטין בכוכב אחד – בשמש. השמש מהווה את אחד היסודות עליהם מושתתים החיים, ושימשה במשך אלפי שנים ככלי עזר למדידת הזמן. הצל המוטל מן החרוט הגדול נע עם תנועת השמש בשמיים. היטל הצל היה מחולק על ידי סקאלה קבועה מראש, דבר שאפשר לאנשים להבחין ביתר שאת בחלוף חצי יממה. זוהי תחילתו של מסע ארוך בין בני האדם, השמש ומדידת הזמן - שעון השמש הראשון.


תמונה : מעגל האבנים סטונהנג' באנגליה

 

 

בשנת 1,500 לפנה"ס נכנס לשימוש שעון שמש מתקדם יותר: השעון חולק ליחידות זמן קטנות יותר- השעה. החלוקה התבצעה ל- 10 יחידות יום ולעוד שתי יחידות, נפרדות. היחידות הנוספות יוחסו לזמן בין הערביים, מעבר בין יום ללילה ומהלילה חזרה ליום. כמו- כן סומנו היום הארוך והקצר ביותר בשנה וימי שוויון הסתיו והאביב, שנתפסו על ידי הקדמונים כ"ימי זעם האלים". כך נקבעו עתות החגים והמועדים, זמני הקציר ועוד.

 

 

הידעת?

צוות מצפה הכוכבים פיתח את הכלים והציוד, שייתנו לכם את ההזדמנות לשלוט על רובוט המאדים שבמצפה, בצורה

דומה לזו של החוקרים בסוכנות החלל האמריקנית NASA, ולתכנן משימות חלל עם אנשים נוספים מכל העולם.

רכב המאדים נע על גבי דגם אמיתי של פני כוכב הלכת מאדים. גם אתם יכולים להסיע את רכב המאדים - במצפה ברקת
 









שעון המאדים


אם חשבתם שעידן שעון השמש תם לאחר התפתחות הטכנולוגיה של היום, אזי צפויה לכם הפתעה נעימה...

מסתבר שכאשר האדם החליט לשלוח גששיות מחקר לעבר כוכב הלכת מאדים, הוא גילה ששעון שמש אינו רק רצוי במאדים, כי אם הכרחי.

תוך כדי שאתם יושבים בנחת וקוראים את המאמר, מסיירים שני רכבי מחקר על המאדים. רכבי המחקר נשלחו בעזרת רקטות ענק אל החלל ב-10 ביוני וכן ב-7 ביולי 2003.

שמות הרכבים - ספיריט (Spirit) ואופרטיוניטי (Opportunity) ניתנו על ידי ילדה בשם סופי קוליס בת 9 מאריזונה, ומייצגים נאמנה את מטרות המשלחת, ביניהן מציאת סמני מים על סלעי המאדים וחקר פני השטח של כוכב הלכת המסתורי.

 

תמונה: אחד מרכבי המחקר במאדים. השעון מסומן בחץ. NASA JPL

 

 

 

מדוע יש צורך בשעון שמש "עתיק" על ציוד כה חדיש?
בעזרת שעון השמש במאדים, ניתן לדעת היכן נמצא הצפון האמיתי של מאדים בקלות,דבר המקל על ניווט גששית המחקר. כמו-כן השעון משמש כלי מדעי ממדרגה ראשונה על-ידי כך שמהווה עזר לכיול המצלמות של גששית המחקר.

 

השעון עשוי מפלטת אלומיניום מיוחדת ונבנה כך שנפחו ומסתו יהיו קטנים ככל האפשר, מסתו 65 גרם בלבד. רכב קטן יותר משמעו טיל שילוח קטן יותר ופחות דלק, דבר שמוזיל את המסע באופן משמעותי. בעזרת שעון השמש שעל המאדים ניתן בין היתר לחשב את קו הרוחב עליו נמצאת הגשושית, מציאת הצפון האמיתי (נטיית הציר ולא צפון מגנטי) של מאדים וכמובן את שעת המאדים המדויקת באותה הנקודה. בנוסף לכל - הוא אינו צורך חשמל! אנרגיה יקרה מפז, בייחוד כשמדובר בגששית עצמאית הנמצאת מרחק עצום מכדור הארץ.

 

 

בתמונה: שעון המאדים, בבדיקה אחרונה לפני ההרכבה. NASA JPL CORNELL

 

 

 

בפרויקט משותף מתאחדים שעוני השמש שעל שעל רכבי המחקר על המאדים - ספיריט (Spirit) ואופרטיוניטי (Opportunity) ביחד עם שעוני שמש דומים מכל קצוות תבל, תחת הסיסמא - "שני עולמות, שמש אחת".

 

 

 

שני עולמות, שמש אחת

 

הפרויקט מאורגן על ידי הגוף Planetary Society (הקהילה לחקר המדעים הפלנטאריים) - גוף לחקר המדעים הפלנטאריים וחקר כוכבי הלכת. זאת כחלק ממאמץ בין לאומי במוסדות לימוד ומצפי כוכבים בעולם המשתפים פעולה בכדי לאפשר לקהל ללמוד על מערכת השמש שלנו, על תנועת השמש (היחסית בשמיים), וכוכבי הלכת כאחד.

כחלק מהפרויקט, מצפה הכוכבים ברקת במכבים בנה את שעון המאדים בקנה מידה גדול. השעון הוצב בחצר מצפה הכוכבים וכן בבתי ספר שונים בישראל.

השעון, אשר הותאם בדיוק רב שיתאים באופן אופטימאלי לעבודה באזורינו מהווה את שלד הפרויקט. השעון עשוי שיש, שסותת במיוחד לצורך מטרה זו. שעון השמש מצולם במצלמה המחוברת לאינטרנט וכך כל אחד המחובר לרשת האינטרנט יכול לצפות בשידור ישיר של שעון המאדים במצפה, יחד עם שעוני שמש ברחבי העולם.

 

 

מרחק ערפילית המשקולת מאתנו הנו כ-1,360 שנות אור, ערך בהירותה הנראית 7.4+ מגניטודה. השתמשו בפלניספרה - מפת הכוכבים הסובבת בכדי למצוא את קבוצת הכוכבים דולפין (Delphinus). זוהי קבוצה האופיינית לשמי הקיץ, וממקום ללא...
קרא עוד...
M27 - ערפילית המשקולת
הידעת!
הקבוע הקוסמולוגי וחוק האבל - קבוע האבל נקרא על שמו של האסטרונום אדווין פ.האבל, שהדהים את העולם בשנת 1920 לאחר שהסיק כי היקום שלנו ממשיך להתרחב מאז 'נולד' לפני 13.7 מיליארד שנה. בסוף 1990, גילו אסטרונומים כי התרחבות זו הנה מואצת. קביעת שיעור ההתרחבות היא קריטית להבנה של הגיל וגודלו של היקום.באמצעות צפייה בתת אדום, ניתן לראות מבעד לשכבות אבק בחלל, ולספק מדידות טובות יותר של...קרא עוד