קליסטו - ירח של צדק
קליסטו המרוחק מבין ירחי גליליי קוטרו 4840 ק"מ וזהה בגודלו לכוכב הלכת מרקורי,4878 ק"מ. צפיפותו של זה האחרון 5.44 גרם/סמ"ק לעומת צפיפותו של קליסטו 1.8 גרם/סמ"ק .מרקורי הוא הגוף בעל הצפיפות הגבוהה ביותר מבין הגופים המקיפים את השמש והגרעין שלו מאוד גדול. מסת הגרעין שלו היא 60% ממסת כוכב הלכת ותופס חלק גדול מנפחו. צפיפותו של קליסטו היא קטנה מאוד. היא מהווה 33% מצפיפותו של מרקורי. נתון בסיסי זה יכול לתת אינדיקציה ראשונית לגבי הרכבו הפנימי.הרושם הראשוני המתקבל הוא שגודל הגרעין הוא מאות קילומטרים וכי יש בו אקוויפארים גדולים של מים והוא בעל תכולה גדולה של מינרלים בעלי צפיפות נמוכה.לכן גם חלק מהסלעים גם הם בעלי צפיפות נמוכה. מבחינת הכיסוי הצילומי הוא צולם על ידי שתי חלליות הוויג'ר,חללית הגליליאו וה- New Horizons שידרה ארצה מספר צילומים שלו בדרכה לפלוטו.
מאת : מזר חיים
תמונה - הירח קליסטו של כוכב הלכת צדק NASA/JPL
אטמוספרה
לקליסטו אטמוספרה דקה של CO2.הלחץ האטמוספרי הוא -1210X 7.5 בר והטמפרטורה סמוך לקרקע היא C° 123- .מבחינת הצפיפות מדובר למעשה באקסוספירה כמו האטמוספרה של מרקורי,אם כי בעלת הרכב כימי שונה והבדלי הטמפרטורות הם גדולים מאוד.
מכתשים
על פי התצלומים ששודרו ארצה נראה שקליסטו חסר אפיונים גיאולוגיים המוכרים על פני כדור הארץ וגופים אחרים במערכת השמש כמו קניונים,הרי געש,ערוצים וכו'.יכול להיות שבעבר הייתה עליו פעילות גיאולוגית אך העדויות לכך לא ברורות. השינויים הגיאולוגיים שהשאירו עליו את חותמם הם מכתשים והם מהווים 70% מפני השטח שלו. רוב המכתשים קוטרם קטן מ-100 ק"מ. ההתפלגות של המכתשים של מכתשים שקוטרם גדול מ-100 ק"מ הוא כדלקמן- 32 מכתשים בקוטר 100-200 ק"מ, 3 מכתשים בקוטר 200-300 ק"מ, 2 מכתשים בקוטר 300-400 ק"מ,1 מכתש בקוטר 410 ק"מ,1 מכתש בקוטר 660 ק"מ,1 מכתש בקוטר 980 ק"מ.
תצלומי תקריב שנעשו כאשר חללית הגליליאו חלפה במרחק 138 ק"מ ממנו וקלטו מכתשים בקוטר 3 מטר, הגם שמספרם קטן ממה שחשבו.סמוך לאחד המכתשים נמצאו גבעות מחורצות.הן נראות כקרח שנזרק מתוך האדמה כתוצאה מפגיעת גוף גדול שפגע בפני השטח.רבים מהמכתשים הם בהירים.מקורה של בהירות זו בחומר שנחפר בקרקע הירח עם היווצרות המכתשים,חומר המכיל כמויות גדולות של מים. התוצאה הסופית היא חומר אבקתי המכסה חלקים נרחבים מפני השטח.חלק מהמכתשים הצעירים עומקם הוא 40% מעומק המכתשים של ירח כדור הארץ, מה שמעיד על טופוגרפיה נמוכה. גובה התבליט של קליסטו דומה לזה של מרקורי.
לרבים מהמכתשים שקעים במרכזם.כנראה תגובה של קרח לתהליך יוצר הפגיעה. מבנה קרקעיתם של מכתשים צעירים משתנה עם גדול הקוטר שלהם. מכתשים קטנים הם עמוקים וצורתם היא קעורה. מכתשים גדולים הם רדודים וקרקעיתם היא שטוחה יחסית. מכתשים עתיקים קרקעיתם היא כמעט בגובה סביבתם. למרות ההפצצה הכבדה של גופים שיצרו את המכתשים ,השפות של רבים מהם נשתמרו.
הגדול שבמכתשים הוא מכתש Valhalla.זהו מכתש רב טבעתי,במרכזו אזור בהיר בקוטר 600 ק"מ והוא מוקף בטבעות קונצנטריות בקוטר 3000-4000 ק"מ.החומר הבהיר במרכז נוצר כנראה בשל חפירה וזריקת קרח "נקי יותר" שהיה מתחת לקרקע ו"נתחי פגיעה"( Impact Melts) מילאו את המכתש לאחר היווצרותו.
הטבעות הקונצנטריות הן סדקים שנוצרו בשל הפגיעה.
תצורות כפתורים
אחת התופעות המעניינות שנצפו על קליסטו היא תצורות דמויות כפתורים שגובהן 80-100 מטר. הן עשויות מקרח מים ויש בהן גם מעט אבק כהה. כאשר הקרח מתאדה החומר הכהה גולש למטה,נע ומצטבר במישורים נמוכים. במהלך הזמן הקרח כולו יתאדה עד שהוא יעלם לגמרי ממכתשי הפגיעה. בתחתיתו של אחד הצילומים רואים שההתאדות פסקה במישורים המופיעים בו.
מבנה פנימי
מדידת כוח המשיכה של קליסטו הראתה שהוא כנראה בעל מבנה פנימי הומוגני.60% ממנו הוא סלע ו-40% קרח מים דחוס. נראה שבתוך קליסטו אין הפרדה פנימית של החומר.הערכה זו תואמת לעובדה שלירח אין שדה מגנטי פנימי,מה שמעיד על כך שהוא לא התנסה בשלב של חימום גבוה החיוני להפרדת הסלע ויסודות מתכתיים מהקרח הקל.
אוקיינוס מים
החוקרים שמו לב לכך שבכל פעם שהחללית חלפה ליד אירופה וקליסטו, העוצמה והכיוון של השדה המגנטי של צדק השתנו במקצת.נראה ששני הירחים מחוללים זרמים חשמליים סמוך לפני השטח שלהם, בזמן מעברם דרך השדה המגנטי של צדק,באותה מידה בה מנוע חשמלי יוצר זרם חשמל.על מנת שיהיה זרם חשמלי חייב להיות איזה שהוא מוליך.קרח המים המכסה את אירופה וקליסטו לא יגרום לכך מכיוון שאיננו מוליך טוב. לעומת זאת מים מלוחים הם מוליך טוב, מה שהוביל לקו המחשבה כי מתחת לפני השטח של קליסטו ישנו אוקיינוס. אמנם מולקולות מיוננות באטמוספרה הן בהחלט מוליך טוב,אך האטמוספרה של קליסטו היא דלילה מדי בכדי ליצור אפקט זה. ההערכה היא שאוקיינוס המים נמצא 16 ק"מ מתחת לפני הקרקע.השאלה המתבקשת היא מה מחמם מים אלה?תשובה אפשרית היא יסודות רדיואקטיביים בגרעין. עדות גיאולוגית היכולה לתמוך בהשערה זו היא אגן Valhalla.שכבה כזו של מים הייתה מפזרת את גלי ההלם שנוצרו בעקבות הפגיעה שיצרה אגן זה. חסרונם של גבעות וחריצים בצד השני של קליסטו (Antipode) תואמת אפשרות זו. ב- Antipode של מכתשים גדולים על הירח ועל מרקורי מוצאים חריצים(grooves) וגבעות בשם Antipode Terrain והם מיוחסים לגלי הלם שמקורם במכתשים שבצד השני של גופים אלה.