ערפילית דרך עדשת הטלסקופ - כיצד נראית ערפילית בעין ללא מצלמה
כיצד נצפה שתיראה הערפילית באמצעות צפייה וויזואלית בטלסקופ בינוני או גדול ?
רמז: לא כמו בתמונות...
התפתחות הצילום והשלכותיו על האסטרונומיה
עם הפיתוח של סרטי צילום מתאימים, הצילום האסטרונומי (Astrophotography) עשתה את פריצת הדרך שלה, בשנת 1870 לערך.
הכנסת אלמנט הצילום למצפים ברחבי העולם שינתה לחלוטין את הדרך בה אסטרונומים חוקרים את היקום.
זאת מכיוון שבעת צילום תמונות, ה'עין' (צמצם) של המצלמה יכול להישאר פתוח פרק זמן רב יותר זמן מהעין, ועל כן לתעד על פני פרק זמן ארוך יותר (זמן החשיפה) את האור שנכנס למצלמה.
העין האנושית אינה מסוגלת לעשות זאת לאורך זמן; עינינו מותאמות לזמני חשיפה קצרים מאוד, בעוד חשיפת המצלמה יכולה להיות ארוכה ככל שנרצה.
התמונה שתתקבל עלולה לא להיות כפי שחפצנו (תת-חשיפה, חשיפת-יתר, מטושטשת, וכו'), אך כל עוד הצמצם פתוח, המצלמה תאפשר לאור לפגוע בסרט הצילום או בשבב ה CCD, כך שהתמונה תיבנה עליו במשך פרק זמן מסוים כתלות גם בתכונות סרט הצילום / הגלאי.
גרמי שמיים חיוורים מאוד כגון ערפיליות וגלקסיות ניתנים לצפייה רק ממקומות בעלי זיהום אור קטן, וגם אז נראים ככתמים אפורים ו"מרוחים".
עד המצאת סרט הצילום והכנסתו לשימוש בתחום האסטרונומיה, נטו האסטרונומים לצייר את המראות שראו.
איורים מקסימים המציגים את התחום העדין שבין רישום אומנותי לבין מדעי גרידא, ניתן לראות בציוריו המרשימים של מארק סיבול Mark Seibold, Artist-Astronomer, שנוהג לצייר להנאתו את המראות הנגלים לו דרך עינית הטלסקופ.
תרשים: ערפילית אוריון בצפייה וויזואלית
בחשיפה ארוכה דרך טלסקופ האינטרנט, נראית ערפילית אוריון (M42) כך:
תמונות נוספות בגלרייה
ראה גם
- צילום ועיבוד תמונות אסטרונומי
- מה ניתן לראות בעין דרך הטלסקופ
