מצפה הכוכבים ברקת - קוד מצפה רשמי Bareket observatory IAU B35

סוגי ערפיליות - סיווג הערפילית

 ערפיליות הן עננים של חומר במצב צבירה גז, בעיקר מימן, ואבק – המורכב מיסודות כגון צורן ופחמן.

כשמסתכלים על הערפיליות עם טלסקופ משוכלל, ממקום ללא זיהום אור ניתן להבחין באינספור צורות וצבעים. כך יש ערפילית בשם "ראש הסוס" או " ערפילית הטבעת" על שם הצורה אותה יוצרת בחלל.

 

 

 

סיווג הערפיליות

 

1)  ערפילית החזרה  Reflection Nebulae

 

2)  ערפילית פליטה  Emission Nebulae

 

3)  ערפילית כהה  Dark Nebulae

 

4)  ערפילית פלנטארית  Planetary Nebulae

 

5)  סופר נובה  Supernova

 

 

 

 

ערפיליות פליטה 

 

אלו הן הערפיליות הצבעוניות ביותר מכל סוגי הערפיליות.

הן מוארות מתוך ליבתן על ידי כוכבים צעירים שנמצאים בתהליך של היווצרות וגורמים לגז הערפילית להפיץ אור. הצבעים השונים נגרמים כתוצאה מגזים בהרכבים שונים המרכיבים את הערפילית.

טלסקופ בינוני ומעלה ("8) תחת שמיים חשוכים מסוגל להבחין בצבע קלוש, אך בכדי להבחין בצבעים רבים יש להשתמש במצלמת CCD ממוחשבת וזמני חשיפה ארוכים.


M8

תמונה: ערפילית הלגונה M8 כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים.

CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain

 

ערפילית הלגונה (ראו תמונה מעלה) נמצאת במרחק של כ 5,200 שנות אור מכדור הארץ והתגלתה בשנת 1747. גודלה המשוער הנו 140X60 שניות קשת שנות אור
 

 rsz_m16

 תמונה: ערפילית הנשר M16 כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים.

CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain

 

 

ערפילית הנשר (ראו תמונה מעלה) ממוקמת מעל קבוצת הכוכבים קשת. זו ערפילית המורכבת מאבק בין כוכבי וצביר כוכבים פתוח, אותו ניתן לראות בצד הימני עליון של התמונה.
החלק הבהיר של ערפילית הנשר הינה ערפילית פליטה (בהירה), שכן אורה נגרם עקב האנרגיה הרבה שמקרינים הכוכבים הצעירים והחמים הנמצאים בסמיכות אליה.


החלק הכהה של הערפילית הנראה בבירור במרכז התמונה הנו ערפילית בליעה (כהה) אלו הם ענני אבק דק המורכב בעיקר מפחמן, סיליקון וחמצן.

הללו חוסמים את הקרינה הנראית מלהגיע אלינו, וניצבים כחורים אפלים ביריעת הכוכבים הבהירה. שימו לב לטקסטורה המורכבת של הערפילית.

 


rsz_m42

תמונה: הערפילית הגדולה באוריון M42

 

הערפילית פולטת אור משל עצמה, בשל נוכחותה של קרינה אולטרה-סגולה מכוכבים צעירים חמים מאד המרכיבים את הצביר.
הקרינה, למרות שאינה נראית לעין, הנה חזקה מספיק על מנת 'לערר' את האטומים באבק והגז הבין כוכבי , כך שהם 'קופצים' לרמות אנרגיה שונות ופולטים קרינה, אותה ניתן לאפיין בין השאר באמצעות ספקטרום הקרינה של הערפילית.

 

ערפיליות פליטה יכולות להימצא באיזורים שונים של שמי הלילה. המפורסמת מביניהן היא ערפילית אוריון (ראו תמונה מעלה). במונחים אסטרונומיים-פיסיקליים, מתייחסים לערפיליות מסוג זה גם כאיזורי HII (מימן II) זאת מכיוון שאטומי המימן עוררו בעקבות קרינת האולטרא-סגול החזקה המגיעה מכוכב/כוכבים.

 

 

 

 

 

ערפיליות החזרה

 

 ערפיליות אלו מחזירות את אור הכוכבים הסמוכים אליהן, מסביבם או בתוכם.

ערפיליות אלו מופיעות בדרך בצבע כחול, מכיוון שהאור האדום מוחזר מן הערפילית אל עבר כדור הארץ בעוד האור הכחול נבלע בחלקיקי האבק של הערפילית.

ערפילית "האיש הרץ" בקבוצת אוריון הנה דוגמא קלאסית של ערפילית החזרה (ראה תמונה).

 

running_man תמונה: ערפילית האיש הרץ
תמונות נוספות בגלרייה

 

 

 

דוגמא נוספת לערפילית החזרה היא ערפילית מירופ (merope). זו ערפילית בקונסטלציית שור הממוקמת בקרב צביר הכוכבים 'הפליאדות'. צביר כוכבים זה גם ידוע בשמו M45 (האובייקט ה45 בקטלוג מסייה), מכונה גם כ'שבע האחיות' וצביר כימה. האבק והגז של ערפילית זו אינו פולט אור משל עצמו, הוא רק מחזיר אור מכוכב או כוכבים סמוכים; במקרה זה, מהכוכב Merope.

במקום עם שמיים חשוכים ביותר, עם טלסקופ חובבים בגודל בינוני בעל אופטיקה טובה ושדה רחב, תוכל להבחין בערפילית ההחזרה הזו, ואיזורי ערפיליות נוספים בתוך צביר הפליאדות. זיהוי ההילה הכחלחלה היא משימה לא פשוטה, הדורשת טלסקופים גדולים ואופטיקה טובה או צילום בחשיפה ארוכה.

 

 M45

תמונה: ערפילית וצביר הכוכבים פליאדות-כימה M45 כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים.

 

 

 

 

ערפיליות כהות

 

בעיקרון – כל הערפיליות הן ערפיליות כהות, מכיוון שבאופן טבעי אינן יוצרות אור משל עצמן, אלא אם מתחולל בהן או בסביבתן הקרובה אחד מהתהליכים המתוארים מעלה.

אולם כאשר האסטרונומים מדברים על ערפילית "כהה" כוונתם לערפילית החוסמת את האור של עצם הנמצא מאחוריה, כעין קיר, ולכן ניתן לראות ערפיליות כהות רק כאשר הן נמצאות בקו הראייה אל מול עצם בהיר מהן.

זו גם הסיבה המונעת מאתנו לצפות באופן ישיר אל התווך הבין כוכבי של גלקסיית שביל החלב באור נראה, יש הרבה מאוד גז ואבק בינכוכבי בדרך.

 

האבק הבינכוכבי מסתיר לנו את גלעין הגלקסיה ואסטרונומים חייבים להשתמש באורכי גל אחרים, כגון רדיו או קרינת רנטגן.

ראה מעבדת רדיו במצפה ברקת להרחבה

 

 horse_head_C4

תמונה: ערפילית ראש הסוס כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים. CELESTRON C4 Refractor
הערפילית ממוקמת בשדה הראייה ליד ערפילית אוריון M42 ו-M43 

 

 

 

הערפיליות הכהות (Dark nebulae) מהוות כמה מהעצמים הקשים, אך המרשימים ביותר לצפייה בשמי הלילה.

האובייקט בתמונה מעלה מכונה בשם 'ערפילית ראש הסוס', הממוקמת בקונסטלציה אוריון.

זוהי ערפילית מדהימה ביופיה ובדימיון ליצוג הממשי אליו היא דומה. אך אליה וקוץ בה, אתם כנראה לא תזכו לראות מראה כה טוב בתצפית וויזואלית דרך הטלסקופ.

 

זהו בד"כ אובייקט קשה ביותר לצפייה, מכיוון שהרקע הינו בהיר רק במקצת מהאובייקט שלפניו. ערפיליות כהות הן ענני גז ואבק שסופגות את האור המגיע מאחוריהן.

האור שנספג מחמם את חלקיקי האבק, וכתוצאה מכך חלקיקים אלו מקרינים מחדש או פולטים חלק מהאנרגיה שנקלטה כקרינה אינפרא-אדומה (קרינה אינפרא אדומה נמצאת בצד הנגדי בספקטרום האור מקרינת האולטרא-סגול). חלק מקרינת הרקע גם מפוזרת לתוך התווך הבין כוכבי שמסביב, וכך יכול להפחית את הניגוד בין הרקע לחזית, ועושים את הצפייה בהם אפילו יותר מסובכת.

 

 

 

  

 

 

ערפיליות פלנטריות

 

על ידי שימוש בטלסקופ החלל האבל לשם השגת מידע ויזואלי ושאר נתונים ספקטרומטריים, הידע שלנו על יותר מ- 1000 ערפיליות פלנטאריות ידועות התעצם בצורה ניכרת.

בתמונה ניתן לראות ערפילית פלנטארית הנקראת 'ערפילית הטבעת' (Ring Nebula).

הערפילית נמצאת ליד הקונסטלציה ברבור (Cygnus). זוהי דוגמה אחת מהצורות הרבות שמקבלות ערפיליות פלנטאריות, לאחר שהן משילות מעליהן את שכבות הגז החיצוניות.

 

 rsz_m57

תמונה: ערפילית הטבעת M57 כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים. CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain

 

 

ערפיליות פלנטאריות נוצרות אשר כוכבים זקנים החל מגודל מסויים (..בעלי מסה מסויימת), בקירוב גודלה של השמש שלנו, כילו את רוב דלק המימן שלהם לאחר מיליארדי שנים.

המימן ברובו הומר להליום, והכוכב התפשט והפך לענק אדום. הכוכב איננו מתפוצץ, אלא פולט את הגזים במהירויות נמוכות ובזמנים שונים.

כאשר הכוכב ממשיך להתפתח, הליבה המרכזית של הכוכב הופכת לננס לבן, כוכב חם מאד. הקרינה הגבוהה מעוררת את הגזים הנפלטים וגורמת להם ולהאיר.

 

 

 

 

 

ערפיליות סופר-נובה

 

שרידי סופר נובות – כאשר כוכב הופך לסופרנובה.
זהו אירוע אלים וקטסטרופלי שבדרך כלל בהירותו עולה על זו של הגלקסיה בה הוא שוכן. בהירותם של כוכבים בגלקסיות חיצוניות שנצפו כסופר נובות - נמדדה ככזו המתעלה על בהירות השמש שלנו פי מליון.

הסופרנובה המוצגת כאן היא שאריות של כוכב שהתפרץ כסופרנובה בשנת 1054 לספירה, כפי שנצפתה מכדור הארץ.

הערפילית היתה כה בהירה בזמנו, שהייתה ניתנת לצפייה בשעות היום במשך מספר שבועות. זוהי ערפילית הסרטן, הידועה גם כ- M1 בקבוצת הכוכבים שור (Taurus). מרחקה מכדור הארץ הוא בקירוב 6,500 שנות אור.

 

rsz_m1

תמונה: ערפילית הסרטן M1 Crab nebula כפי שצולמה במצפה הכוכבים ברקת במכבים.

CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain

 


משערים כי הסופר נובות המרשימות ביותר מתרחשות עקב ספיחת חומר של כוכב שכן על ידי גרביטציה ליצירת ננס לבן. כאשר מסתו של הננס הלבן עולה על ערך מסויים, הוא עובר 'שריפת' פחמן מהירה ומתפוצץ, ופולט מיידית חומר השווה ל-1 מסות סולריות (מסת השמש). הרחבה על סופרנובה : סוגים, דרכי היווצרות וצפייה בטלסקופ 

 

 

rsz_veil 

תמונה: ערפילית הצעיף, שארית סופרנובה במרחק 2400 שנות אור NGC6992 Veil nebula

CELESTRON C14 SCT Schmidt Cassegrain

מידע נוסף על ערפיליות וגלקסיות באסטרונט (אסטרונומיה נט)

 

 

 

 

הידעת ?

 

מצפה הכוכבים ברקת ערך 2 שידורים ישירים של גרמי השמיים העמוקים לנאס"א (NASA סוכנות החלל האמריקנית).

 

כחלק מהשידור המיוחד צילמנו גרמי שמיים כגון גלקסיות, ערפיליות, צבירי כוכבים ואפילו אסטרואיד.

תוך כדי הסרט הופנו שאלות מהצופים וניתנו הסברים מפי אסטרונום.

 

התמונות מהשידור עובדו לקטעי מוסיקה ייחודיים לכבדי ראייה, אשר העניקו לכולם הזדמנות 'לראות' את היקום.

 

צפו בסרט ה V.O.D מהשידור:
שידור ישיר לנאס"א (NASA) מטלסקופ האינטרנט הישראלי NASA's Deep-space voyage webcast

 

 

 



 

 

מרחק גלקסית אנדרומדה מאתנו הנו כ-2.5 מליון שנות אור, ערך בהירותה הנראית 3.4+ מגניטודה. השתמשו בפלניספרה - מפת הכוכבים הסובבת בכדי למצוא את קבוצת הכוכבים קאסיופיאה (Cassiopeia). זוהי קבוצה האופיינית לשמי האביב, וממקום...
קרא עוד...
M31 -  גלקסיית אנדרומדה
הידעת!
כוכב הלכת אורנוס - כוכב הלכת אורנוס מיוחד ביחס לשאר הפלנטות בכך שהוא "נטוי על צידו". ציר הסיבוב שלו סביב עצמו כמעט תמיד רדיאלי לשמש, בניגוד למסלולי ההקפה של שאר כוכבי הלכת. קרא עוד