מצפה הכוכבים ברקת - קוד מצפה רשמי Bareket observatory IAU B35

מופעי הירח והחודש העברי

במהלך החודש העברי ניתן להבחין במופעיו המשתנים של הירח. מופעי הירח נגרמים כתוצאה מהמיקום היחסי של השמש והירח ביחס לצופה מכדור הארץ.

כאשר הירח הינו במופע 'מלא' החצי הרחוק מכדור הארץ הינו חשוך, ולהיפך - בתחילת החודש העברי הירח נראה 'חשוך' לצופה מכדור הארץ, אולם החצי הרחוק מאיתנו הינו מואר.


 

תנועת הירח

הירח סובב על צירו במשך 27 יממות 7 שעות ו 43 דקות (27.321662 יממות). זהו גם פרק הזמן אותו מקיף את כדור הארץ, ולכן הצופה מכדור הארץ לעולם יראה רק את אותו הצד של הירח.

פרק זמן זה מכונה בשם חודש כוכבי (סידרי Sidereal) והוא מחושב בתור פרק הזמן שלוקח לירח לחזור לאותה נקודה ביחס לכוכב (שמש) כלשהו.
בעת והירח מקיף את כדור הארץ - מקיף גם כדור הארץ את השמש.
אומנם לאחר 27.5 יום הירח מגיע לאותה נקודה דמיונית בחלל ביחס לכוכב רחוק מסויים, אולם ביחס לשמש (שהינה קרובה מאוד לכדור הארץ) הירח נמצא מעט בפיגור, מכיוון שכדור הארץ הספיק להתקדם.
זו הסיבה שלאחר 27.5 יום מופע הירח נראה שונה לצופה מכדור הארץ.

 

לשם "סינכרון" מופעיו, על הירח לעבור זמן ממוצע של 29.5 יום. פרק זמן זה מכונה בשם חודש סינודי (Synodic).
אורכה של שנה ירחית שהינה בעלת 12 חודשים סינודיים, הינה כ- 354 יום או 29.5x12.

מופעי הירח נגרמים כתוצאה מכך שהשמש מאירה בכל פעם חלק אחר של פני הירח.
בכל עת מואר חצי כדור כאשר מדובר על מקור אור נקודתי, אולם אנו רואים את "קו האור" נע על פני הירח בעת השמש מאירה את חלקיו השונים.

לירח אין  "צד חשוך", אולם ישנו צד רחוק, אותו לא ניתן לראות מכדור הארץ. בכל זמן נתון - חלק אחר מהירח (חצי) הינו מואר, וחציו השני חשוך.
אנו רואים את מופעיו של הירח באופן אחר בכל יום בחודש מכיוון שאנו צופים עליו מנקודת יחוס אחת, בעוד "קו האור" נע על פני הירח.

למעשה - צופה בכדור הארץ יכול לראות יותר מ 50% (חצי) מפניו של הירח, זאת מכיוון שהירח מתנדנד ביחס אלינו, תופעה המכונה בשם ליבראציית הירח.

 

הידעת?
"סופר ירח - ירח ענק" הינה תופעה שכיחה למדי, וקלה לצפייה. 


 

 

מופעי הירח

 

להלן מיוצגים שלבים של מופעי הירח במהלך פרק זמן של חודש שלם, כפי שנראים במבט לצופה מכדור הארץ.



מולד הירח

היום הראשון של החודש העברי.

ניתן לראות את המיקום היחסי של השמש (משמאל), הירח ה"חדש" (באמצע) וכדור הארץ (מימין), כפי שנראים במבט ממערכת השמש.

החצים מייצגים את כיוון קרני השמש (הכללי) ביחס לצופה, ומצביעים אל עבר החלקים המוארים של הירח וכדור הארץ.

נציין כי המרחק ויחסי הגודל האמיתיים של השמש, כדור הארץ והירח הינם הרבה יותר גדולים מאשר באיורים אלו, אשר מיועדים להמחשה בלבד.
lunar_phases_1
כך יראה מופע הירח לצופה מכדור הארץ
nm0 

 


 
רבע ראשון

 הרבע הראשון של הירח, בשלב זה הירח הספיק לנוע 90 מעלות ביחס לנקודת ההתחלה - מולד הירח, נגד כיוון השעון. רק חצי מפני הירח הפונים אל עבר כדור הארץ יראו מוארים.
lunar_phases_2
 כך יראה מופע הירח לצופה מכדור הארץ
 lq1

 


ירח מלא

הירח כעת במופע מלא, בשלב זה הירח הספיק לנוע 180 מעלות ביחס לנקודת ההתחלה - מולד הירח, נגד כיוון השעון. כל חצי הירח הפונה אל עבר כדור הארץ יראה מואר.
זהו אמצע החודש העברי.
lunar_phases_3
כך יראה מופע הירח לצופה מכדור הארץ
fm0
 

 



רבע אחרון

הרבע האחרון של הירח, בשלב זה הירח הספיק לנוע 270 מעלות ביחס לנקודת ההתחלה - מולד הירח, נגד כיוון השעון. רק חצי מפני הירח הפונים אל עבר כדור הארץ יראו מוארים.
lunar_phases_4
 כך יראה מופע הירח לצופה מכדור הארץ
 fq0

 

 

 

 

סרט: ליקוי ירח מלא. צילום: מצפה הכוכבים ברקת במכבים בשיתוף עם סוכנות החלל נאס"א NASA

 

  

 

 


להרחבה


1. פוסטר מופעי ירח - להורדה והדפסה
2. שלבי ליקוי ירח
3. היום הקצר ביותר בשנה
4. מהו אם כן זמן?
5. הזמן, שעון השמש - וכוכב הלכת מאדים
6. בניית שעון שמש

 

 

 

ניסויים לבית ולכיתה
 

 - חישוב מהירות תנועת צל כדור הארץ בחלל
 - מדידת קוטרו המקורב של הירח - באמצעות הידיים וסרגל
 - יצירת סרט של ליקוי הירח
 - חישוב המרחק לירח - בליקוי ירח
 - מדידת קוטר הירח - באמצעות תמונות משידור ליקוי הירח
 - מדוע משנה הירח את צבעו הנראה לאדום במהלך ליקוי ירח ?

 

 

 

 

מרחק ערפילית הטבעת מאתנו הנו כ-2,300 שנות אור, ערך בהירותה הנראית 8.8+ מגניטודה. השתמשו בפלניספרה - מפת הכוכבים הסובבת בכדי למצוא את קבוצת הכוכבים נבל (Lyra). זוהי קבוצה האופיינית לשמי הקיץ, וממקום ללא זיהום אור ניתן לראות...
קרא עוד...
M57 - ערפילית הטבעת
הידעת!
גלקסייה - מערכת שמימית גדולה המכילה אוסף של כוכבים, גז ואבק. בגלקסיית שביל החלב מעל 100 מיליארד שמשות. הגלקסיות מחולקות למספר סוגים עיקריים : ספיראליות, אליפטיות, אי רגולאריות (לא סדירות) ועוד. הגלקסייה שלנו - גלקסיית שביל החלב, היא מעין ענן של כוכבים. קרא עוד